הידרוסלפינקס והפריה חוץ-גופית: מדוע חצוצרות מלאות בנוזל משפיעות על ההצלחה

מה הוא הידרוסלפינקס?

הידרוסלפינקס היא חצוצרה שנחסמה, לרוב בקצה הקרוב לשחלה, והתמלאה בנוזל. המילה עצמה נגזרת מיוונית ופירושה „מים" ו„צינור", תיאור ההולם היטב את המצב. במקום להיות פתוחה וניידת ולאפשר לביצית לנוע אל הרחם, החצוצרה מתנפחת, נאטמת בקצה אחד או בשניהם ומתמלאת בנוזל מימי או דלקתי. הידרוסלפינקס עשויה להופיע בחצוצרה אחת או בשתיהן, והיא מהממצאים השכיחים יותר בבירור של זוג בשל אי-פוריות בלתי מוסברת או על רקע חצוצרתי.

עבור התעברות טבעית, הידרוסלפינקס משמעה בדרך כלל שהחצוצרה אינה יכולה לתפקד יותר כמעבר לזרע, לביצית, או לעובר. עבור זוגות שפונים להפריה חוץ-גופית, שבה החצוצרות מדולגות במלואן, ניתן היה לחשוב שהידרוסלפינקס לא אמור להשפיע. למרבה הצער, מחקרים במהלך העשורים האחרונים הראו שזה פעמים רבות אינו המקרה, וזו הסיבה שמומחי פוריות מתייחסים לממצא זה בכובד ראש לפני תחילת מחזור הפריה חוץ-גופית.

מה גורם להידרוסלפינקס?

הידרוסלפינקס אינה מופיעה סתם כך. היא בדרך כלל תוצאה סופית של הצטלקות ופגיעה בחצוצרה, לרוב מאחד מהגורמים הבאים.

• מחלה דלקתית באגן, המקושרת פעמים רבות לזיהומים מיניים לא מטופלים או קודמים כגון כלמידיה או זיבה
• אנדומטריוזיס, שבה רקמה הדומה לרירית הרחם גדלה מחוץ לרחם ועלולה לערב גם את החצוצרות
• ניתוח קודם באגן או בבטן, כולל טיפולים בהיריון חוץ-רחמי, דלקת תוספתן, או ציסטות שחלתיות
• ניתוח חצוצרות קודם או קשירת חצוצרות שמשאירה קטע חצוצרה חסום ומלא בנוזל
• זיהומים כרוניים באגן שלא אובחנו או טופלו במלואם

במקרים רבים, לנשים אין תסמינים בולטים, והידרוסלפינקס מתגלה רק במהלך בירור פוריות. אחרות עשויות לחוות כאב אגן קל, הפרשה חריגה, או היסטוריה של זיהום באגן שמעלה חשד מוקדם יותר.

כיצד הידרוסלפינקס יכול להשפיע על הצלחת הפריה חוץ-גופית

החשש בהידרוסלפינקס אינו רק שהיא חוסמת את החצוצרה, אלא שהנוזל הכלוא אינו נשאר במקומו. מחקרים מדווחים שנוזל זה יכול לדלוף לאחור לחלל הרחם מעת לעת, בייחוד בסביבות זמן החזרת העוברים. הועלו מספר מכניזמים המסבירים מדוע הדבר מפחית את סיכויי המשך ההיריון.

• הנוזל עשוי להיות רעיל ישירות לעוברים או להפריע ליכולתם להשתרש ברירית הרחם
• הוא יכול לשטוף באופן מכני את העובר מחלל הרחם לפני שההשרשה הצליחה להתרחש
• הנוזל מכיל לעתים קרובות סמנים דלקתיים וגורמי גדילה מופחתים ההופכים את את רירית הרחם פחות קולטת
• דלקת כרונית באגן עשויה לשנות את הסביבה ההורמונלית והחיסונית המקומית הדרושה להיריון בריא

בשל השפעות אלו, מחקרים שפורסמו מקשרים באופן עקבי הידרוסלפינקס לא מטופלת עם שיעורי השרשה והיריון נמוכים יותר לאחר הפריה חוץ-גופית, לצד סיכון מוגבר לאובדן היריון מוקדם, בהשוואה לנשים שאינן סובלות ממצב זה. ההצלחה והתוצאות משתנות תמיד בהתאם לגיל ולגורמים אישיים, אך הקשר להידרוסלפינקס באופן ספציפי הוא אחד הממצאים המתועדים ביותר ברפואת הרבייה, וזו הסיבה שהוא נדיר שמתעלמים ממנו בתכנון הפריה חוץ-גופית.

כיצד מאבחנים הידרוסלפינקס

מספר כלים מסייעים באישור הידרוסלפינקס לפני קבלת החלטות טיפוליות.

אולטרסאונד

אולטרסאונד וגינלי הוא לעיתים קרובות השלב הראשון, ויכול להראות מבנה בצורת נקניקייה מלא בנוזל בקרבת השחלה. הידרוסלפינקס קטנה או לסירוגין מתפספסת לעיתים באולטרסאונד בלבד, ולכן ניתן להמליץ על הדמיה נוספת.

צילום רחם וחצוצרות (HSG)

הליך צילום רנטגן זה כולל הזרקת חומר ניגוד דרך צוואר הרחם כדי לתאר את קווי חלל הרחם והחצוצרות. חצוצרה חסומה ומורחבת שמתמלאת בחומר הניגוד אך אינה מאפשרת לו לדלוף לאגן היא סימן קלאסי להידרוסלפינקס.

לפרוסקופיה

הליך כירורגי פולשני מינימלית שמאפשר הדמיה ישירה של החצוצרות, השחלות וחלל האגן. הלפרוסקופיה נחשבת לדרך המובהקת ביותר לאישור הידרוסלפינקס ולהערכת מידת ההצטלקות או הפגיעה הקיימת, והיא יכולה לאפשר טיפול בד בבד עם האבחון.

ניהול הידרוסלפינקס לפני הפריה חוץ-גופית

מכיוון שחצוצרה פגומה ולא-מתפקדת אינה יכולה בדרך כלל לחזור לפוריות תקינה, ומכיוון שהנוזל עצמו מהווה סיכון להשרשת העובר, מומחי פוריות רבים ממליצים לטפל בהידרוסלפינקס לפני המשך להפריה חוץ-גופית. קיימות שתי גישות כירורגיות מרכזיות.

כריתת חצוצרה (סלפינגקטומיה)

גישה זו כוללת הסרה כירורגית של החצוצרה הפגועה, בדרך כלל בלפרוסקופיה. מכיוון שהחצוצרה אינה מתפקדת יותר עבור התעברות טבעית בכל מקרה, וההפריה החוץ-גופית מדלגת על החצוצרות במלואן, הסרתה מבטלת את מקור הנוזל המזיק. זו הגישה הנחקרת ביותר, ומחקרים רבים הראו כי היא משפרת את תוצאות ההפריה החוץ-גופית בהשוואה להשארת ההידרוסלפינקס ללא טיפול.

חסימת או קליפסציה של החצוצרה

במקרים שבהם קשה להסיר את החצוצרה בבטחה - לדוגמה, בשל הצטלקות נרחבת בקרבת השחלה או כלי הדם - המנתח עשוי במקום זאת לחסום או לקליפס את החצוצרה בקרבת הרחם. הדבר מונע מהנוזל להגיע לחלל הרחם, בעוד שהחצוצרה עצמה נותרת במקומה. ראיות מצביעות על כך שגישה זו יכולה גם היא לשפר את תוצאות ההפריה החוץ-גופית, אף שמחקרים מסוימים מציינים שהיא עשויה להיות פחות אפקטיבית במקצת מהסרה, והבחירה הנכונה תלויה באנטומיה האישית.

לא כל אישה עם הידרוסלפינקס זקוקה לניתוח לפני הפריה חוץ-גופית. הידרוסלפינקס קטנה מאוד וא-סימפטומטית, הנראית רק באולטרסאונד במחזורים מסוימים, עשויה להתנהל באופן שונה, ומומחה הפוריות שלך יבחן את הגודל, הנראות, והתמונה הכללית של האגן בעת קבלת ההמלצה. זו החלטה שצריכה תמיד להיות מותאמת אישית ולא מיושמת כחוק גורף.

שאלות נפוצות

האם הידרוסלפינקס פירושו שאיני יכולה להיכנס להיריון בכלל?

לא בהכרח. התעברות טבעית הופכת לבלתי סבירה מאוד אם החצוצרה הפגועה חסומה, אך הפריה חוץ-גופית מדלגת על החצוצרות במלואן. הסרה או חסימה של ההידרוסלפינקס לפני הטיפול מומלצת בדרך כלל כדי לתת לעוברים את הסביבה הטובה ביותר האפשרית, ולא בשל כך שהיריון אינו אפשרי בדרך אחרת.

האם הסרת החצוצרה תשפיע על ההורמונים או על הרזרבה השחלתית שלי?

כריתת חצוצרה מסירה את החצוצרה עצמה, לא את השחלה, ולכן אין אמור להיות לה השפעה ישירה על ייצור ההורמונים. המנתחים נוקטים משנה זהירות לשמר את אספקת הדם לשחלה במהלך ההליך, אך כמו בכל ניתוח באגן, מומחה הפוריות שלך יכול לפרט את הסיכונים הספציפיים למקרה שלך.

כמה זמן לאחר הניתוח אפשר להתחיל בהפריה חוץ-גופית?

הדבר משתנה בהתאם למרפאה ולאופן ההחלמה של הפרט, אך מטופלות רבות מסוגלות להתחיל גירוי שחלתי בטווח של מחזור עד שני מחזורים לאחר הניתוח. צוות הפוריות שלך יאשר את התזמון הנכון בהתבסס על ההחלמה שלך ותוצאות הבדיקות.

אם אובחנתם עם הידרוסלפינקס, או אם כישלונות IVF בלתי מוסברים גרמו לכם לתהות אם חצוצרות חסומות הן חלק מהתמונה, אינכם צריכים להתמודד עם השאלות האלה לבד. צוות GynoLife IVF Center בקפריסין יכול לעבור על ההדמיות ועל ההיסטוריה הרפואית שלכם, לדון בשאלה אם מומלץ טיפול לפני המחזור הבא, ולסייע לכם להבין את האפשרויות בכנות ובאכפתיות. פנו אלינו לקביעת ייעוץ ועשו את הצעד המושכל הבא במסע שלכם.